בשוק העבודה הדינמי של ימינו, דור ה-Y, הידועים גם כמילניאלס, שנולדו בין תחילת שנות ה-80 לאמצע שנות ה-90, הם הכוח המניע. הם הגיעו למקומות העבודה בתקופה של משברים כלכליים כמו המיתון הגדול, אבל גם בעידן הפריחה הדיגיטלית, מה שהפך אותם למי שמחפשים לא רק יציבות, אלא גם משמעות עמוקה בעבודה. הם לא סתם עובדים: הם שותפים שרוצים להשפיע, ללמוד ולהתקדם, תוך שמירה על חיים מחוץ למשרד. בעוד דור X מעדיף איזון מסורתי, ודור Z דורש גמישות מוחלטת, דור Y הוא זה שמגשר בין השניים: טכנולוגיה היא חלק מה-DNA שלהם, אבל הם גם מעריכים קשרים אנושיים. בישראל, הם תופסים כ-35% מכוח העבודה, ומניעים תעשיות כמו הייטק ופיננסים, עם דגש על חדשנות שמתאימה לאתגרים מקומיים כמו יוקר מחיה גבוה.
הם גדלו עם אינטרנט, סמארטפונים ראשונים ומדיה חברתית, מה שהופך אותם למי שמצפים לעבודה חכמה, לא קשה. סקרים מראים ש-46% מהם לא מרגישים ביטחון פיננסי, מה שדוחף אותם לחפש הטבות מעבר למשכורת כמו למידה מתמדת ותמיכה בבריאות נפשית. בישראל, שבה שוק העבודה תחרותי, הם מובילים מגמות כמו עבודה היברידית, עם 73% שמעדיפים שילוב בין משרד לבית.
הרקע: מאיפה מגיעה הגישה הייחודית שלהם?
דור ה-Y חווה שינויים גלובליים כמו התפרצות המדיה הדיגיטלית, משברים כלכליים ותחילת עידן הסטארטאפים. הם ראו את הוריהם (דור X) עובדים קשה ללא תמורה מספקת, מה שהפך אותם למי שמעדיפים איזון על פני נאמנות עיוורת. הם שאפתנים, אבל לא בהכרח רוצים להיות מנהלים: 77% מצפים ש-GenAI ישנה את עבודתם בשנה הקרובה, ומדגישים כישורים רכים כמו אמפתיה ומנהיגות. בישראל, הם היו עדים לפריחת ההייטק, אבל גם למשברים כמו הקורונה, מה שגרם להם להעריך יציבות עם גמישות.
מחקר של חברת EY מראה ש-60% מהם רואים בתרבות ארגונית גורם מרכזי בהחלטה להישאר בעבודה, עם דגש על "איך אנשים מתייחסים זה לזה" (29%). הם משתפים פעולה, אבל מצפים להזדמנויות למידה, כאשר הם מציינים כי למידה ופיתוח אישי הם בין שלושת הסיבות המובילות לבחירת מעסיק.
דור ה-Y בשוק העבודה הישראלי: מנוע הצמיחה
בישראל, דור ה-Y מהווים כיום כ-35% מכוח העבודה, והם בשיא כוחם המקצועי, עם גילאים שנעים בין 30 ל-45. הם עמוד השדרה של המשק, במיוחד בתעשיות דינמיות כמו הייטק, פיננסים ובריאות, שבהן הם מביאים שילוב של ניסיון מצטבר, כישורים דיגיטליים ורצון לשינוי. על פי נתונים ממרכז טאוב, שוק העבודה הישראלי רשם אבטלה נמוכה מאוד של 2.9% בממוצע בין ינואר לספטמבר 2025, מה שמעיד על שוק תחרותי, אבל דור ה-Y מתמודד עם אתגרים כמו יוקר מחיה גבוה, לחץ פיננסי ושחיקה, מה שגורם להם להיות פחות נאמנים למעסיקים בהשוואה לדורות קודמים. הם מרוויחים בממוצע שכר גבוה יותר ב-20-30% מדור Z, עם שכר חודשי ממוצע של כ-13,600 ש"ח בשוק כולו, אבל בהייטק זה יכול להגיע ל-25,000 ש"ח ומעלה, תלוי בניסיון. עם זאת, השכר הריאלי ירד ב-0.8% במחצית הראשונה של 2025 לעומת 2024, בעיקר בגלל ירידה חדה בשירותי הייטק, מה שמוסיף למתח הכלכלי.
הם מובילים את ענף ההייטק, שגדל ב-21% במניין העובדים בין 2005 ל-2024, והם תופסים חלק משמעותי מהתפקידים: כ-14.7% מכוח העבודה בהייטק שייך לדור זה, בעיקר בקרב יהודים לא חרדים, שבהם כ-20% מהגברים ו-10% מהנשים מועסקים בענף. לעומת זאת, השתתפותם נמוכה יותר בקרב חרדים (כ-5%) וערבים (2% גברים, 1% נשים), מה שמדגיש פערים חברתיים עמוקים. בחברות כמו Wix, Check Point או Mobileye, מילניאלס מנהלים צוותים, מפתחים טכנולוגיות AI ומניעים חדשנות, אבל הם גם דוחפים לשינויים כמו עבודה היברידית, שכן 73% מהם מעדיפים שילוב בין משרד לבית, כדי להתמודד עם נסיעות ארוכות וגידול ילדים. עם זאת, הם מתמודדים עם ירידה בהשתתפות צעירים בשוק העבודה: נתונים משירות התעסוקה מראים ירידה הדרגתית בשיעורי ההשתתפות בקרב גילאי 20-29 (חופף למילניאלס צעירים), במיוחד גברים וערבים, כאשר רבים יוצאים מהשוק לגמרי ולא מחפשים עבודה. האבטלה הרשמית נמוכה (5.2% ל-15-24), אבל זה מסתיר משבר של ניתוק. גורמים כמו לימודים גבוהים, מילואים (כ-25% מסיבות אי-תעסוקה בגיל 25-44) או חיפוש איזון תורמים לכך.
מנהלים בישראל צריכים להתאים את עצמם: כדי לשמור על כישרונות דור Y, חייבים להציע גמישות: שעות עבודה נוחות, ימי חופש נדיבים, תוכניות מנטורינג והטבות פנסיוניות, כי 46% מהם לא מרגישים ביטחון כלכלי. דוגמאות מחברות כמו טבע או אינטל מראות שמדיניות הורות גמישה ועבודה מרחוק מגבירות שביעות רצון ומפחיתות תחלופה, שגבוהה בדור זה (21% שינו עבודה בשנה האחרונה גלובלית, ודומה בישראל). בסופו של דבר, דור ה-Y הוא המנוע שמקדם את ישראל כ"אומת סטארט-אפ", אבל אם לא יטפלו באתגרים כמו פערים מגדריים (שמתכווצים, עם 83% תעסוקה לנשים יהודיות לא חרדיות וחרדיות) או גיאוגרפיים (15% פחות תעסוקה בצפון ובדרום לעומת תל אביב), הם עלולים להמשיך לנדוד לחו"ל או להחליף מקומות בתדירות גבוהה.
דור ה-Y במבחן המנהיגות
כמנהיגים, מילניאלס מתמודדים עם שורה של מכשולים שמשפיעים על ביצועיהם. הנה כמה מרכזיים:
- ניווט במבנים ארגוניים מורכבים: ארגונים גדולים מלאים בשכבות ביורוקרטיה, ומילניאלס, שגדלו בעולם דיגיטלי מהיר, מתקשים להתמודד עם זה. מחקר מציין שזה אחד האתגרים הגדולים ביותר, כי הם מעדיפים גמישות על פני פרוצדורות קשיחות. בישראל, בהייטק, זה מתבטא בקושי להתמודד עם רגולציה ממשלתית או תהליכי אישור ארוכים בחברות כמו Check Point, שבהן מילניאלס מובילים פרויקטים אבל נתקעים בבירוקרטיה.
- שחיקה ואיזון עבודה-חיים: כמנהיגים, הם אחראים על צוותים אבל גם על עצמם. 46% מהמילניאלס לא מרגישים ביטחון פיננסי, מה שמוסיף לחץ. בישראל, עם יוקר מחיה גבוה, מילניאלס עובדים שעות ארוכות (148-153 שעות חודשיות), מובילים צוותים ותוך כדי מנסים למצוא זמן לגידול ילדים ומשפחה. דבר המוביל לשחיקה.
- ניהול צוותים רב-דוריים: מילניאלס צריכים להתמודד עם הבדלים בין דורות. הם עצמם פחות תחרותיים, אבל צריכים להניע דור Z שדורש גמישות או דור X שמעדיף יציבות. סקר מ-PwC מראה ש-91% מהמילניאלס מונעים יותר כשהעבודה משמעותית, אבל כמנהיגים הם צריכים להתאים את זה לצוותים מגוונים. בישראל, עם פערים חברתיים (נמוך יותר בקרב חרדים וערבים), זה מוסיף אתגר שכן מילניאלס צריכים לבנות צוותים מכילים בהייטק, שבה 14.7% מהעובדים הם מילניאלס.
- חוסר נאמנות ותחלופה גבוהה: מילניאלס נוטים לקפוץ בין עבודות כדי להתקדם, מה שמקשה עליהם לבנות נאמנות כמנהיגים. 21% שינו עבודה בשנה האחרונה, וזה משפיע על יכולתם להוביל ארוך טווח. בישראל, עם תחלופה גבוהה בהייטק (2.1% עזבו ב-2025), מילניאלס צריכים להתמודד עם צוותים לא יציבים.
אתגרים ייחודיים בשוק הישראלי
בישראל, האתגרים מתעצמים בגלל הכלכלה הדינמית. מילניאלס מובילים בהייטק, אבל מתמודדים עם ירידת שכר ריאלי של 0.8% ב-2025, בעיקר בשירותי הייטק. הם תופסים 35% מכוח העבודה, אבל נאבקים בפערים: השתתפות נמוכה יותר בקרב חרדים (5%) וערבים (2%), מה שדורש מנהיגות מכילה. דוגמאות מחברות כמו Wix מראות שמילניאלס מצליחים כשהם מקבלים אוטונומיה, אבל נכשלים כשנתקעים במילואים (25% מסיבות אי-תעסוקה בגיל 25-44). בקהילה היהודית, יש אתגר נוסף: מילניאלס צריכים לגשר בין דורות, כמו בישראל-ארה"ב, שבה 58% מהאמריקאים מרגישים מחויבות לעזור לישראלים, אבל יש מתחים פוליטיים.
בסופו של דבר, דור ה-Y הוא כמו מנוע היברידי במכונית מודרנית: משלב בין כוח הדיגיטלי ליעילות האנושית, ודוחף את שוק העבודה קדימה בלי להשאיר מאחור את הערכים החשובים באמת. כשהם מנהלים צוותים, הם יוצרים סביבות שבהן חדשנות פוגשת אמפתיה, ומאפשרים לדור Z להיכנס למשחק עם ביטחון. בישראל, שבה ההייטק פורח לצד אתגרים חברתיים, הם המפתח לבניית כלכלה עמידה יותר, שבה כל עובד מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול. העתיד? בהחלט שלהם! ועם קצת התאמות, גם של כולנו.
בניית אתרים
